רישיון עסק במדינת ישראל ניתן מכוחו של החוק של רישוי העסקים, תשכ"ח-1968. החוק אשר מסמיך את שר הפנים לקבוע בעזרת צווים איזה עסקים מחויבים ברישוי ולהגדיר אותם. בשנת 2006 החליטה דאז הממשלה להקים ועדות מיוחדות לבחינות רישוי העסקים במדינה, ובהתאם אל ההחלטה התחילה הוועדה בראשותו של הממונה על כלל התקציבים קובי הבר. הוועדה דיברה על דרכים איך לפשט ולייעל את ההליך של הרישוי לעסקים בישראל, והוועדה הגישה את כל המסקנות שלה אשר כללו כמה המלצות לביצוע שורה של צעדים. בעלי עסקים אשר מתכננים לפתוח עסק חדש חייבים לפנות אל הרשות המתאימה בכדי להוציא רישיון עסק, אם הם טעוני רישוי, ולבעלי העסקים הקיימים מומלץ מאוד לבדוק האם הם חייבים את הרישוי לאחר התיקון אשר נעשה בחוק. לכן, במידה ואתם לא יודעים מאיפה להתחיל, אנחנו ממליצים לכם לקרוא עוד תוכן איכותי באתר בשביל מידע נוסף אודות חוק רישוי עסקים באתר מערכת דַּעתַּ'חוֹק – לחץ כאן.
דרכי קבלה של רישיון עסק
הרשות המקומית היא זאת שמהווה את הרשות של הרישוי ובאחריות שלה להנפיק את הרישיונות של העסק, כמובן בהתאם אל חוקי העזר הכלל עירוניים ובהתאם אל התנאים ולכל הדרישות אשר מוגדרים. רשות הרישוי מציבה כמה דרישות משלה מעבר אל הדרישות של נותני האישור הממשלתיים אשר נקבעו בחוק של רישוי עסקים לדוגמה, משטרת ישראל, משרד העבודה, משרד החקלאות וגם רשות הכבאות והצלה. בשביל לקבל רישיון לעסק אתם צריכים לפנות אל היחידה לרישוי העסקים ברשות המקומית שבה אתם רוצים לפתוח את העסק או לשנות את המיקום של העסק שכבר קיים, ואחרי קבלת המידע יש את האיסוף של כל המסמכים ואישורים מכל הגורמים הרלוונטיים. ביחד עם זאת, חשוב מאוד לציין שהתהליך לקבלת רישיון העסק הוא מאוד מתיש וגם ממושך, יש צורך להתמודד עם הגופים השונים ועם ביורוקרטיה שהיא מורכבת וסבוכה.
סוגי רישיונות של עסקים
העסקים שהם טעוני רישוי מגיעים מתוך מגוון רחב של תעשיות ותחומים, לכן הוחלט על הנפקה של רישיונות שונים בהתאמה מלאה אל סוג העסק ואל אופי הפעילות אשר מתקיימת בו. יש ארבעה סוגים שהם עיקריים של רישיונות עסק, ההבדל הכי עיקרי בין הסוגים של הרישיונות הוא משך תוקפם.
